אחד המוצגים היפים והמעניינים ביותר במוזיאון מגדל דוד הוא דגם ירושלים במאה ה-19, דגם מרשים וגדול ממדים בגודל 18 מטר מרובע העשוי אבץ. הדגם הוא פריט יחיד במינו שנוצר בשנת 1872, בתקופת השלטון העות'מאני בארץ ישראל, על ידי הצליין ההונגרי סטפן אילאש. אילאש הגיע לירושלים בשנת 1864 והתחיל לעבוד ככורך ספרים בבית דפוס אך לאחר זמן לא רב פנה לחקר תולדות העיר. בדגם הוא תיאר את ירושלים כפי שנראתה בימיו, בשלהי המאה ה-19 והוא פירוט של כל המבנים שהיו בירושלים באותה תקופה (כולל חלונות ודלתות!), הבתים הראשונים של משכנות שאננים, מחנה ישראל, הקונסוליה הצרפתית, מבנים באזור שער שכם, כנסיית "אבינו שבשמיים" על הר הזיתים, מגרש הרוסים, רכס אבו תור וכפר השילוח, סמטאות, עמקים ושערים ואפילו עמודי טלגרף – כולם בקנה מידה: 1:500.
ליצירת הבסיס הטופוגרפי של הדגם השתמש אילאש במפת "הסקר הבריטי" של ירושלים ששרטט צ'ארלס ו. וילסון – ארכיאולוג וקצין בריטי, מחלוצי המחקר בארץ ישראל שעל שמו קרויה קשת וילסון שברחבת הכותל המערבי. לפירוט הארכיטקטוני של בנייני העיר הוא נעזר בעצתו של האדריכל והחוקר השוויצרי קונראד שיק.
הדגם מספק תיעוד היסטורי מרתק לתקופה העות'מאנית, ייחודו בפרטים הרבים הכלולים בו ובתיעוד פני העיר לפני השינויים המשמעותיים שחלו במהלך המאה ה20. למשל, הדגם מספק הצצה למראה העיר לפני ביקור קיסר גרמניה וילהלם השני בירושלים בשנת 1898. בין השינויים המרכזיים שהתרחשו בירושלים לקראת ביקור הקיסר היו פתיחת פתח רחב בשער יפו למעבר מרכבות, פתח שנותר בשער עד ימינו והשלמת בנייתה של כנסיית הגואל בעיר העתיקה, שחניכתה הייתה הסיבה הרשמית לביקור הקיסר בארץ ישראל. בדגם של אילאש שנוצר בשנת 1872 שער יפו מונצחת חומת העיר העתיקה ללא הפתח שבשער יפו וכנסיית הגואל איננה. שינוי בולט נוסף הוא הרובע היהודי בעיר העתיקה שמונצח בדגם טרם הריסתו בשנת 1948.
הדגם הוצג לראשונה בשנת 1873 בביתן העות'מאני של התערוכה הבינלאומית בווינה. למרות הדיוק הרב בדגם של אילאש, בשל דרישת הרשויות העות'מאניות נכללו בו גם עיוותים מכוונים דוגמת הגדלת צריחי המסגדים מעבר לקנה המידה שלהם. לאחר הצגתו בווינה הדגם נדד לערים שונות באירופה עד שבשנת 1878 גוסטב מוינייה, נשיא ארגון הצלב האדום, פנה לציבור בקמפיין "גיוס המונים" וביקש סיוע ברכישת הדגם. עלות הדגם הייתה 10,600 פרנקים שוויצריים ובתוך שבועיים הוא הצליח לגייס למעלה ממחצית הסכום! היתר גויס בתרומה ובמשך כ-40 שנים הוצג הדגם לראווה בז'נבה, ב'סאל דה לה רפורמסיון'.
בשנת 1899 לאחר שהעניין הציבורי בדגם פג הוא הועבר לאחסון בעליית הגג של הספרייה הציבורית והאוניברסיטאית של ז'נבה. לאחר שהושאל והתגלגל למקומות שונים בסופו של דבר הגיע לארמון וילסון, לשעבר מושב מועצת הביטחון של חבר הלאומים.
מוטי יאיר, סטודנט מהאוניברסיטה העברית בירושלים נתקל תוך כדי מחקר בהערה שהתייחסה לרכישת הדגם. הוא ביקש מאריאן ליטמן, סטודנטית שוויצרית, שתסייע לו באיתור מיקומו של הדגם בז'נבה. ליטמן נעזרה באביה, בפרופסור יהושע בן אריה, בשני ספרנים ראשיים ובעובד ארכיון של ספריית ז'נבה והצליחה לאתר את הדגם שנשכח ואוחסן במשך 64 שנים בעליית הגג של הספרייה. לאחר שטדי קולק, ראש עיריית ירושלים, פנה אל הספרייה ולאחר שהאסיפה הכללית של הספרייה הצביעה פה אחד – הדגם הושאל לעיריית ירושלים. הדגם נארז ב-8 ארגזים, חברת אל-על הטיסה את שמונת הארגזים ללא תמורה וכך 111 שנים לאחר שיצא לתערוכה הבינלאומית של וינה שב הדגם אל העיר בשנת 1984. הדגם שופץ ושוקם ומאז שנת 1985 הוא מוצג בהשאלת קבע במוזיאון מגדל דוד.
לצד דגם ירושלים במאה ה-19 מוצגים במוזיאון 4 דגמים נוספים של העיר: דגם המצודה, דגם ירושלים בימי בית המקדש השני, דגם ירושלים בתקופה הביזנטית ודגם ירושלים בתקופה הצלבנית –
בואו לבקר!
השארת תגובה