בית ישן נפתח מחדש: בית לוי אשכול

בפינת הרחובות אוסישקין ובן מימון שבלב שכונת רחביה ניצב בית יפה והיסטורי בן שלוש קומות, בנוי בסגנון בין לאומי ומוקף גן יפה ומטופח – זהו בית לוי אשכול שנפתח לציבור לפני מספר חודשים ומשמש היום את יד לוי אשכול ואת החברה להגנת הטבע.

האדריכל בנימין צ'ייקין שתכנן בניינים חשובים בירושלים כדוגמת התיאטרון הפתוח בהר הצופים, בית הבריאות שטראוס ועוד – חתום גם על הבית הזה.  שכונת רחביה בה שוכן בית לוי אשכול תוכננה במקור כשכונת גנים ולכן היתר הבניה אישר לבנות רק על שליש מהשטח ושאר השטח יועד להיות גן. צ'ייקין בנה מבנה בן שתי קומות בסגנון בינלאומי צנוע עשוי מבטון ומטיח עם גינה נאה, מרפסת וקשתות לצד קוים ישרי זווית. בדומה למבנים אחרים של צ'ייקין גם במבנה זה הוא שילב אלמנטים סגנוניים שונים – חלקם ים תיכוניים קלאסיים המיוצגים בקשתות הרחבות, חלקם מושפעים מאומנות האר-דקו המיוצגים בסורגים הנאים, חלקם משתייכים לסגנון אדריכלות הבאוהוס ועוד.

עוברי אורח שעברו ליד הבית כלל לא ידעו שבבית זה התגוררו שלושה ראשי ממשלה ושהבית הנטוש שימש בית השרד הרשמי של ראשי ממשלות ישראל עד לשנת 1974. בשנת 1974 נבחר יצחק רבין לראשות הממשלה ומעון ראש הממשלה עבר לבית אגיון – הבית המשמש כבית השרד של ראש הממשלה עד היום.

בתחילת דרכו של הבית הוא לא שימש כבית שרד אלא היה ביתו הפרטי של יוליוס ג'ייקובס. מוצאה של משפחת ג'ייקובס בעיר מנצ'סטר שבאנגליה בשנת 1892 למשפחה ציונית. במלחמת העולם הראשונה התגייס לצבא אנגליה לשרת את ארצו ב'מלחמה הגדולה'. הוא הצטרף לגדודים העבריים ואף נטל חלק בקרבות בארץ ישראל אך כציוני נלהב החליט להשאר בארץ ישראל. יוליוס ג'ייקובס היה מהיהודים היחידים ששירתו כפקידים בממשל הבריטי בתפקיד חשוב ובכיר. הוא נשא לאישה את נחמה לבית משפחת דונדיקוב ובנה את ביתם המשותף בשנת 1933. בדיוק בשנה זו פרץ המרד הערבי הגדול ובשל מחסור באבן, שנגרם בגלל שביתת הסתתים הערבים, נבנה ביתו ללא ציפוי האבן הירושלמית – למרות שהיה כבר חלק מתקנון עירוני בריטי.

את חייהם של משפחת ג'ייקובס קטע פיצוץ מלון המלך דוד בשנת 1946 בימי המרי העברי, בין הנספים הרבים היה גם יוליוס ג'ייקובס והמשפחה עזבה את הבית.

בשנת 1950 השתכן בבית ראש הממשלה הראשון של מדינת ישראל – דוד בן גוריון, עד שפרש לשדה בוקר בשנת 1953. אחריו התגורר בבית לוי אשכול בתפקיד שר אוצר, עד שבן גוריון שב למשרתו כראש ממשלה. לוי אשכול חזר לבית כראש ממשלה עד לפטירתו במבנה בשנת 1969. לאחר שגולדה מאיר נבחרה לראש ממשלה שכנה גם היא בבית זה וכאן כנראה גם החל המונח "מטבחון" שהחל כבר בימיה של גולדה מאיר.

משנת 1974 עמד הבית שומם ונטוש. בשנים האחרונות הבית עבר שיפוץ, המטבח של גולדה "שוחזר" כמו גם חדר אורחים וחדר האוכל היום המבקרים יכולים לצפות בסרט אודות לוי אשכול, לראות את המטבח של גולדה, לערוך סיור אינטראקטיבי ולהכיר את פועלו של לוי אשכול שהיה אישיות רבת פעלים: מחלוצי העלייה השנייה, חייל בגדוד העברי, בין מקימי דגניה ב', ממקימי הסוכנות היהודית, מייסד חברת "מקורות", חבר ההגנה, ראש מחלקת ההתיישבות, גזבר הסוכנות, שר החקלאות, ממקימי בנק ישראל, שר ביטחון וראש ממשלה.

צילום תמונה ראשית: דוד אלדן, לע"מ