איך נולד חג המולד, מי עוד חוגג יום-הולדת עם ישוע ומה הקשר למזג האוויר?

חג המולד מציין את יום הולדתו של ישוע מנצרת. במרוצת השנים, התפתחו סביב חג המולד שלל מנהגים, מיתוסים ופולקלור עשיר, הבאים לביטוי רחב יריעה באין ספור ספרים, סדרות טלוויזיה, סרטים ואפילו פרסומות. בסרטים ובסדרות הטלוויזיה, חל חג המולד ב-25 בדצמבר, אך מעניין לציין כי ישנם זרמים נוצריים לא מעטים, המקפידים לחגוג את יום הולדתו של ישוע הנוצרי במועדים אחרים.

הזרם הקתולי (הגדול בזרמים הנוצריים, המונה כ- 1.2 מיליארד מאמינים) חוגג את חג המולד ב-25 בדצמבר. הכנסיות המזרחיות והאורתודוכסיות, עימן נמנית גם הכנסייה הארמנית העתיקה, חוגגות ביום ה- 7 בינואר, שכן הן כפופות ללוח השנה היוליאני העתיק, ולא ללוח הגרגוריאני הנהוג כיום. הכנסייה הקתולית מציינת את מועדי השנה על פי לוח השנה הגרגוריאני שהוא לוח השנה הלועזי המוכר לנו כיום. ראשיתם של מועדי השנה בלוח זה, בימי הקיסר קונסטנטינוס במאה הרביעית לספירה, אך למעשה המשיך תהליך עיצובו של לוח שנה זה עד למאה ה-16, אז נקבע הלוח, בו אנו עושים שימוש כיום לקביעת השנה האזרחית. כנסיות מזרחיות לא קיבלו על עצמן את הלוח הזה, והמשיכו למנות את השנים ואת מועדי השנה על פי לוח השנה היוליאני, שנכנס לשימוש בימי יוליוס קיסר בשנת 45 לפנה"ס.

אז מדוע חוגגים בדצמבר?
Deca = 10. דצמבר מתקשר למספר 10 (כמו למשל ביחידת המידה דצימטר המציינת 10 ס"מ) בלוח השנה הרומי שקדם ללוח היוליאני, עשו שימוש בעשרה חודשים בלבד, וכך היה חודש דצמבר לחודש האחרון שסימן את סוף השנה, בהיותו העשירי. הלוח החדש (היוליאני) הוסיף שני חודשים, אך דצמבר נותר החודש האחרון בשנה וכך הפך להיות גם החודש בו נולד ישו.

מדוע נקבע חג המולד דווקא באותה תקופה?
בימי קדם, היתה למזג האוויר משמעות מכרעת על חיי היומיום, על הכלכלה ועל גורלם של המוני אנשים, שכן הכלכלה היתה חקלאית בעיקרה, ונשענה על חסדי מזג האוויר. ידיעת הימים הקצרים והארוכים בשנה, והבנת עונות השנה, היו חיוניות על מנת לתכנן מועדי זריעה ועל מנת להצליח לתכנן חקלאות מצליחה. שינויים והפתעות בכל הקשור לחילופי עונות השנה, נתפסו ככעס של האלים על בני האדם, ובהתאמה, קיבלו מועדי חילוף העונות, משמעות גדולה בלוח השנה.

עד כמה חשובים היו מועדים אלה לבני האדם?
כה חשובים, עד שהפכו לחגים!
הנצרות הפכה לדת הנפוצה בעולם בעקבות החלטה פוליטית – שלטונית של הקיסר הרומי קונסטנטינוס, אשר קבע בשנת 324, את הדת הנוצרית כאחת הדתות הרשמיות של האימפריה הרומית. תהליך הפרידה מהאלים הרומיים הרבים ומעבר לאל אחד לא היו פשוטים לעיכול. הדרך לכך היתה לחבב על אזרחי רומא את הדת החדשה, תוך ייבוא מנהגים ומסורות רומיות אל הדת החדשה – הנצרות. כך "נלקח" מועד ה-25 בדצמבר מהלוח היוליאני, שם שימש לשיא החגיגות בהילולה בת שבוע לאל סאטורן, שהיה אל החקלאות והקציר הרומי. יום זה היה קרוב מאד למועד בו מציינים את היום הקצר ביותר בלוח השנה, והוא למעשה מועד חילופי העונות. כך הפך בזמן קצר החג הרומי הקדום ליום לידתו של ישוע הנוצרי.
עד כמה נפוץ המועד הזה בדתות הפאגאניות? מסתבר שאת עוגת יום ההולדת, יחתכו במועד זה יחד עם ישוע, גם דיוניסוס אל הטבע, היין והפריון היווני, הורוס אל המלחמה המצרי ואפילו האל קרישנה ההודי.