food

ליל סדר ב"ארמון" בצל מלחמה

עדי נמיה-כהן, עדנה עסיס |22/03/2022|63
שיתוף פוסט

 

בפסח תרע"ח (1918) עוד לפני שתמה מלחמת העולם הראשונה, שהו בירושלים ובסביבותיה היו כמה מאות חיילים וקצינים יהודיים ששירתו בגדודים העבריים שתהו לעצמם איפה יחגגו את ליל הסדר? באותה התקופה, פרצה מגפת טיפוס בירושלים ולכן לא יכלו התושבים לארח את החיילים בבתיהם. נציגי הצבא הבריטי פנו לאליעזר זיגפריד הופיין (1957-1881), שהיה מנהל בנק אנגלו-פלשתינה, וביקשו ממנו שוועד העדה היהודית בעיר יארח את החיילים בימי חג הפסח. הופיין פנה אל חברי אגודת "מכבי" וביקש את עזרתם בארגון ובאירוח החיילים.  זהו סיפור על ליל סדר מיוחד, ערב של התרוממות רוח, ליל שימורים של קירבה ויחד. 

איך נוצרו גדודים עבריים בצבא הבריטי?
את היוזמה להקים גדודים של חיילים יהודיים שיסייעו לצבא הבריטי במלחמת העולם הראשונה כיבוש ארץ ישראל מידי העות'מאנים הובילו יוסף טרומפלדור וזאב ז'בוטינסקי, שסברו שעל התנועה הציונית לפעול בדרך צבאית בקידום הרעיון הציוני. הבריטים הסכימו להקמת גדוד תובלה תומך לחימה, שיורכב מחיילים עבריים וישלח למערכה בגליפולי. במרץ 1915 הוקם הגדוד העברי הראשון: "גדוד נהגי הפרדות של ציון", השתתף בקרבות הקשים בגליפולי, ובמאי 1916 הגדוד פורק. בשנת 1917 השיג ז'בוטינסקי אישור מהבריטים להקים גדודים עבריים לוחמים, שיצטרפו למערכה על ארץ ישראל. במהלך המלחמה שלושה גדודי קלעי המלך: הגדוד ה- 38 שחיילו גויסו בלונדון (אליו הצטרפו חלק מחיילי "גדוד בנהגי הפרדות"), הגדוד ה- 39 גויס בארצות הברית, והגדוד ה- 40 התבסס על גיוס מקרב יהודי ארץ ישראל. חיילי הגדודים אלה נשאו על מדיהם תג בצורת מגן דוד, וחיילי הגדודים ה-38 וה-39 נלחמו לשחרור ארץ ישראל מידי העות'מאנים.

food
חיילי הגדוד העברי חוגגים את ליל הסדר, ירושלים, 1918. צילום: יעקב בן דב. הארכיון הציוני המרכזי

ליל סדר מלכותי "בארמון"
ארוחת החג נערכה הבית משפחת יהודיוף שכונה "הארמון", בשכונת הבוכרים. הבית, ברחוב עזרא 19, הינו הבניין המפואר ביותר בשכונת הבוכרים ואולי בעיר כולה, נבנה על ידי אלישע יהודיוף וחתנו ישראל חפץ במהלך השנים 1914-1903, כבית פרטי לבני המשפחה. במלחמת העולם הראשונה תושביה היהודים של השכונה שהיו מיוצאי בוכרה, גורשו מן השכונה על ידי התורכים משום שהיו נתיני רוסיה שהיתה מדינת אויב. "הארמון" של משפחת יהודיוף הפך בימי המלחמה למפקדה צבאית של הצבא התורכי.

1
"הארמון" בשכונת הבוכרים

וכך כתב מנשה מני, אחד מחברי ועד אגודת "המכבי" שהיה שותף בארגון ליל הסדר ואירוח החיילים בימי החג:

"בשכונת הבוכארים היה בית גדול כארמון, ששייך היה למשפחת חפץ והצבא התורכי החרים אותו בזמנו למטרותיו. עם צאת התורכים נתפנה הארמון והוצא לארח בו את הצבא היהודי שבחזית לימי החג.מיד גויסו צעירות וצעירים ובעלי מלאכה בכל המקצועות על מנת להחזיר לבית יפה זה את צורתו המקורית והמפוארת, ולעשותו ראוי לתפקידו. הופיין מינה ועדה מארחת מורכבת מבאי כח 'המכבי' בצירוף הגב' הופיין, הגב' טהון והגב' מני. ... בערב החג, כשהתאספו כל החיילים היהודיים במבואות העיר, נערכה להם קבלת פנים נהדרת בה נוכחו כובש הארץ אלנבי ופמלייתו. ראשי העדה, הרבנים וראשי המכבי נתנו בנאומיהם ביטוי נמרץ לרגשות שמחת הישוב בקבלת פני הבנים והאחים מהחזית – שנטלו חלק בשיחרור העם והארץ מידי השלטון התורכי הכושל ובהביאם עמם בשורת הגאולה עליה הכריזה ממשלת הוד מלכותו לפי הצהרת הלורד בלפור. 
ועדת ההארחה דאגה להעביר לבית האכסניה את מטבחו הכשר של מלון אמדורסקי בירושלים, ובו הוכנו כל התבשילים בכל ימי החג. ... נערך סדר פסח שדוגמתו לא ראתה ירושלים. החיילים למאותיהם הסבו ליד שולחנות ערוכים כהלכה, מקושטים בפרחים ובכלים נאים שהובאו ממלון אמדורסקי. חברי אגודת 'המכבי' וחברותיו שימשו כמלצרים והגישו את האוכל לאורחים. בראש השולחן, ליד הרב הצבאי שניצח על הסדר, ישבו ה"ה נורמן בנטביטש, אדוין סמואל וכמה מהקצינים היהודיים ומרבני העיר, ואלה הוסיפו הוד והדר לסדר פסח זה. עם תום הסדר פרצה שירה סביב כל השולחנות, ותוך כדי שירה יצאו אנשי הצבא ובנות "המכבי" והמכבים במחולות עד שעות הלילה המאוחרות"

(מנשה מני, א.ז. ותקופתו בבנק לאומי לישראל בע"מ, תשכ"ט, 30-26)

מבין האורחים שנמנו על משתתפי חגיגת הסדר היו נורמן מתיתיהו בנטוויץ (בנטביטש) משפטן יהודי בריטי, וציוני נלהב, היה חייל מצטיין בשירותו בצבא הבריטי, שעלה לארץ ישראל ובשנת 1920 נתמנה להיות התובע הכללי של ממשלת ארץ ישראל, ואדווין סמואל, בנו של הנציב העליון הראשון, הרברט סמואל, שהגיע לחזית בארץ ישראל כחייל בריטי בן 19, בזכרונותיו הוא מספר:

"... הגעתי לירושלים לראשונה, בפסח 1918. לפלשתינה הגעתי כבר בדצמבר 1917, והוצבתי בדיר אל באלח. משם הועברתי אל מה שנקרא "תחנת הצומת בין הגבעות", בה התאספו כל החיילים היהודיים בכוחות הצבא הבריטי, כולל מספר חיילים יהודיים מן הכוח הצרפתי והאיטלקי, בדרכם לירושלים לסדר הפסח של 1918, שנערך בשכונת הבוכרים. אני מעריך שהיו שם לפחות מאה חיילים. משם יצאתי לטיול לילי בעיר העתיקה."

(המדור לתיעוד בע"פ: המכון ליהדות זמננו (1977), 300)

place
הרחבה הפנימית של שער יפו עם מלון אמדורסקי בין השנים 1903-1930, Anna Caulfield McKnight (1866-1947)

שני סדרים?! יהיה בסדר

חגיגות ליל הסדר לחיילים היהודיים נערכו בשני ערבי החג הראשונים (אור לט"ו ואור לט"ז ניסן), ואל ליל הסדר השני הצטרף גם המושל הצבאי של ירושלים. חיילי הגדודים העבריים שרובם לא היו מיהודי ארץ ישראל, ציינו גם בעודם יושבים בירושלים את 'יום טוב שני של גלויות', מנהג עוד מתקופת חז"ל ולפיו יהודים שחיים בתפוצות מציינים כל אחד מן המועדים המוזכרים במקרא ('ימים טובים') במשך שני ימים, ולא יום אחד כפי שנהוג בארץ ישראל.

ציון שני סדרים בארוחות חגיגיות ואירוח החיילים לאורך כל ימי הפסח בעיר שחוותה שנות מלחמה, היה משימה לא פשוטה. בדין וחשבון לוועד הסיוע המאוחד כתב הופיין:

"יהודי ירושלים והסביבה הורגלו משך שנות הלחמה לחוג את חג הפסח ללא נעלים, ללא בגדים חדשים וללא מזון מעולה כפי שהיה נהוג בחג, אבל – לא בלי מצות".(קראו עוד על תהליך הכנת המצות בירושלים) מני מתאר כי הופיין פנה אל השלטוניות הבריטים, ואלו אישרו לייבא חיטה ממצרים שתספיק לאפיית מצות וכל המזון הדרוש לתושבי העיר.

food
קבוצת חיילים ומאחוריהם מבנה נאה ועליו שלט "בית החילים העברי – Jewish Solders Home"' צלם: יעקב בן דור. הארכיון הציוני המרכזי

בית החייל

ככל הנראה, בעקבות אירוח החיילים בפסח הוקם בשכונה בית החייל הראשון בארץ ישראל, בתמונה נוספת שצילם בן דוב ושהופצה כגלוית דואר, (1600237\PHAL) עומדת קבוצת חיילים ומאחוריהם מבנה נאה ועליו שלט "בית החילים העברי – Jewish Solders Home". נראה שבין הדיירים החדשים בשכונת הבוכרים שלאחר המלחמה היו משוחררי הגדודים העבריים שרובם גרו בבית אחד, היה זה כנראה בית יששכרוף שנקרא בשמות 'בית החייל' או 'בית החיילים' ו'אגודת החיילים המשוחררים'.

התצלום של החיילים המסבים לשולחן, אומנם לא מספק לנו הבנה רבה לגבי התפריט והאוכל שאכלו החיילים, אך הוא נותן הצצה לרגע מחג הפסח, ומספר סיפור של מפגש עירוני ועזרה הדדית, בין תושביה היהודים של ירושלים לבין חייליה.

השארת תגובה

פוסטים נוספים שיעניינו אותך