סופגניות מבית משפחת קולק – ראיון עם אסנת קולק

אסנת גדלה בבית שהקדיש את חייו לעיר ירושלים. כביתם של תמר וטדי קולק ששימש כראש עיריית ירושלים כמעט 30 שנה, במהלך חייה היא פגשה הרבה אנשים והיתה נוכחת ברגעים ואירועים משמעותיים הקשורים בתולדות העיר. בביתם ביקרו אנשי אומנות, פוליטיקאים וכל שועי עולם ממלכת הולנד, היצ'קוק ועד פראנק סינטרה". אחד האירועים המלאים בזיכרונות טובים מחיי המשפחה היה חנוכה, הזמן בו אמא שלה הכינה את הסופגניות המפורסמות! אסנת מספרת ש"אלה היו הסופגניות הכי טובות בחיים - קלילות עם ריבה. אמא שלי הייתה מכינה אותן בכל שנה ומזמינה את המשפחה. כי ככה זה, "סופגניות מעשה בית מקרבות לבבות ויוצרות קשר חם".  

ראיון עם אסנת קולק על חנוכה, ועל הסופגניות, מלאות בריבה מתוקה ובזיכרונות מתוקים לא פחות. 

אסנת, מהיכן הגיע המתכון של הסופגניות המופלאות, או בעצם אפשר לשאול, מאיפה הגיעה המשפחה שלך לארץ? 

שני ההורים שלי גדלו בוינה במשפחות ציוניות תומכי הרצל. הורי הכירו בתנועת הנוער הציונית "תכלת לבן", אבא היה המדריך של אמא בתנועה ומבוגר ממנה בשש שנים. הם למדו חקלאות ותכננו לעלות יחד לארץ-ישראל כדי להקים את קיבוץ עין גב. הם עלו לארץ בראשית שנות ה-30 של המאה ה- 20  זה אחר זה בהפרש של שנה. ההורים שלהם קצת דאגו אבל תמכו בהם. היה ברור שהם היו עצמאים ונחושים כך שלא באמת ניתן היה לעצור בהם. בהתחלה הם הגיעו לקיבוץ דגניה ושם התכוננו להקמת קיבוץ עין גב שעל חופי הכנרת שעלה באחד הלילות בשנת 1937 במבצע 'חומה ומגדל'. המשפחה הגיעה לירושלים בשנת 1950 לפי בקשתו של בן גוריון שטדי עבד לצידו הרבה שנים.

ומתי סבא וסבתא הגיעו לארץ?

סבא וסבתא הגיעו לארץ ממש ברגע האחרון, בסוף שנות ה-30. הסבא הם הצליחו להמלט מאירופה והביאו איתם פריטים שונים שעברו מדור לדור וביניהם גם את פנקס המתכונים של סבתא שלי - סבתא אליס, אמה של אמא שלי- תמר. אליס, הסבתא באה ממשפחה מאוד מפורסמת בגרמניה. היא צאצאית של אשת העסקים המפורסמת גליקל מהמלין, וכן קרובת משפחה של ברטה פפנהיים שהיתה פעילה פמיניסטית ועמדה בראש איגוד הנשים היהודיות באוסטריה. מלבד הנשים המשפיעות היו במשפחה של אמא גם רבנים חשובים שפעלו בפרסבורג (ברטיסלבה) ווינה. אחד הרבנים מבני המשפחה היה זה שהקים את סמינר הרבנים בוינה. הם היו רבנים מודרניים שהתערו גם בחברה הכללית ובתרבות המקומית. בפנקס שהיא הביאה איתה היו הרבה מתכונים מעולים, בינהם גם המתכון של הסופגניות.

ספר המתכונים נשמע כמו אוצר משפחתי ותרבותי, אילו מתכונים לדוגמה שמורים בפנקס?

זה מעניין, כי ספר המתכונים באמת קיבל מקום מרכזי והוצג בתערוכה שנערכה בשנת 2018 בוינה. התערוכה הוקדשה לאבא ונקראה  "טדי קולק ראש העיר הוינאי של ירושלים". בתערוכה הוצגו הרבה פריטים, תעודות ותמונות שאמא שמרה מביתה ומבית הוריה, שכאמור היה עשיר בדמויות מפתח בקהילה. בין התמונות והפריטים השונים שהוצגו בתערוכה, היה גם פנקס  המתכונים. את הפנקס סבתא אליס החלה לכתוב בגרמנית, עם השנים אמא שלי המשיכה להוסיף לפנקס מתכונים, אותם היא כתבה בעברית. בין המתכונים שהוסיפה לפנקס היתה למשל עוגת הגבינה של אשת ראש הממשלה מרים אשכול, שהעוגה שלה היתה ידועה בירושלים של אותם ימים. מתכון אחר בפנקס הוא של גפילטע פיש מעודן ומעולה, גם המתכון לסופגניות קלילות שנמסו בפה שהמתכון אליהן עבר מדור לדור.  

ומלבד הסופגניות, אלו עוד  מנהגי היו נהוגים בבית הורייך בחנוכה?

לאמא הייתה חנוכייה מכסף שהיא קיבלה מבית הוריה, בכל שנה היא הדליקה את החנוכייה הזו בבית ואירחה את בני המשפחה ואורחים חשובים מירושלים, הארץ והעולם. החנוכייה הזו הייתה חשובה לה מאוד היתה של אביה - הרב זכריה שווארץ שהיה רב חשוב בוינה ועמד בראש קהילה. על אף שהיה ציוני הוא סרב לעזוב את וינה עם עליית הנאצים לשלטון מכיוון שלא רצה לנטוש את הקהילה שלו, ובליל הבדולח הסבא שהיה רק בן 58 , הוכה קשות ונעצר ובית הכנסת נשרף. לאחר כמה ימים הוא שוחרר ממעצר, והצליח להגיע לארץ ישראל, אבל הוא היה שבר כלי, ולאחר שלושה חודשים הוא נפטר. הוא ביקש להקבר בהר הזיתים. לאמא היה מאוד חשוב להדליק נרות בחנוכייה זו. בכל חנוכה היא הדליקה את החנוכייה, והכינה את הסופגניות הנהדרות ולאטקס. השילוב בין אור החנוכיה והזיכרונות של הימים שעברו, ושל הסופגניות האווריריות והמתוקות תמיד יצרו חג כל כך יפה ומיוחד. 

אחרי כל הסיפורים, הגיע הזמן להפשיל את השרוולים, כי יש דברים שמבינים יותר טוב רק אחרי שטועמים. 

בספר "ירושלים של מטעמים" של רנה ולירו מצאנו את המתכון שחיפשנו: "סופגניות לחנוכה בבית ראש העיר". רנה כותבת שאת הסופגניות תמר קולק הכינה מדי חנוכה כפי שלמדה בבית אמה בווינה. ושאפשר לשמור אותן כמה ימים כדי ש"תמיד יהיה" לאורחים הבאים מכל קצוות העולם. 

והנה המתכון לסופגניות כפי שהוא מופיע בספר של רנה ולירו "ירושלים של מטעמים": (עמוד 204)

מצרכים:

30 גר' שמרים

2 כפות סוכר

כוס חלב פושר

1/2 ק"ג קמח רגיל

5 חלמונים

1/3 כוס שמן תירס

1 כף קוניאק

קליפת לימון מגוררת

שמן לטיגון עמוק

1 גזר

ריבת מישמש

אבקת סוכר

*הכנה*

1. להמיס את השמרים והסוכר בכוס חלב

2. להכניס לקערה את הקמח, לצור בו גומה, לצקת לתוכה את תערובת השמרים, להוסיף את החלמונים, השמן, כוס החלב הפושר, הקוניאק וקליפת הלימון, ללוש לבצק גמיש וחלק.

3. להתפיח את הבצק במקום חמים בקערה מכוסה במגבת, עד שנפח הבצק נכפל.

4. לקמח משטח עבודה, לרדד עלה שעוביו 1/2 ס"מ ולקרוץ ממנו עיגולים בכוס. להניח את העיגולים על משטח עבודה מקומח, לכסות ולהתפיח שנית כשעתיים.

5. לחמם את השמן, להכניס לתוך הסיר את הגזר המקולף בשלמותו (הגזר מונע את חריכת הסופגניות).

6. להכניס את הסופגניות, בצידן התפוח, לתוך השמן הרותח, לכסות במכסה לכמה דקות, להנמיך מעט את האש, כאשר הצד התחתון של הסופגניות משחים, להפוך אותן ולטגן את הצד השני ללא מכסה.

7. לסנן, לקרר, להזריק לתוך הסופגניות מעט ריבת מישמש ולבזוק עליהן אבקת סוכר. 

כדי לשמור על טריותן של סופגניות אלה (אם לא מגישים אותן מיד), אין לבזוק עליהן אבקת סוכר, ויש לחממן שנית בתנור לפני ההגשה, ורק אז לבזוק עליהן את אבקת הסוכר.